לאן הולכים כספי המפלגה - תשתית לדיון ציבורי בקדימה 

הטור של נמרוד  נוי:  מעבר לנשמע ולנראה

לאן הולכים כספי המפלגה - תשתית לדיון ציבורי בקדימה

 15/8/2009

• על תקציבי הפרסום המנופחים
• על אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה - בור שאין לו תחתית
• על סגירת בתי קדימה

המטרות אליהן מנותבים כספי הארגון והדרך בה נעשים הדברים הן אבני בוחן מצויינות כדי לאמוד את מצבו. הראו לי לאן זורמים הכספים ואיך מתקבלות ההחלטות על כך ואומר לכם מי אתם.

דבר ראשון אותו אנו מצווים להניח על שולחננו הוא היות המפלגות ארגונים ציבוריים לכל עניין ודבר המחוייבים לפעול על פי דפוסים ואמות מידה ההולמים ארגונים שכאלה. הכספים המוזרמים למפלגות באים משני מקורות עיקריים: תשלומי חברים בגין דמי חבר, ומימון מפלגות על פי חוק המדינה בימים רגילים ובעת בחירות. אלו גם אלו כספי ציבור המה שיש לנהלם במקצועיות ובאופן מושכל ואחראי.

ענייננו כאן בשאלת השאלות הגדולות באמת ולא בניהול חשבונות ו'ספירת גרעינים' גרידא, וגם לא בהיתלות בשגרת תקנונית כלשהי ובנשיאת שם הדמוקרטיה לשווא. ככך אין זה חשוב כלל אם ספריי החשבונות של מפלגת קדימה פתוחים ברגע זה לנגד עינינו, אף שהשקיפות והבקרה על פי תבחיני ההתנהלות של ארגונים ציבוריים היא דבר מחייב.

אני מניח כאן שאחת הפרוסות העבות בעוגת התקציב של קדימה, כמו גם במפלגות אחרות בישראל, מוקדשת לפרסום לקראת ובעת בחירות. באחד המאמרים הראשונים שפרסמתי ב'יאללה קדימה' התייחסתי בהרחבה לענין זה. בדרך כלל ככל שארגון הוא ירוד וחלש יותר כך המניפולציות והעבודה בעיניים של אנשי הפרסום ויחסיי הציבור על מקבלי ההחלטות בו היא בעלת השפעה ועוצמה רבה יותר. ארגונים חלשים שכאלה נוטים לבטל את עצמם אל מול הכאילו יוקרה וכאילו כריזמה אותם מביאים אנשי הפרסום. דבר זה נובע בעיקרו מחוסר בתשתית מקצועית ראויה ובתרבות ארגונית לקויה.

השגיעה הנפוצה ביותר הניצבת ביסוד סיפור החתימה על חוזים שמנים ובלתי מתקבלים על הדעת עם משרדי הפרסום השונים בפוליטיקה הישראלית היא חוסר היכולת שלנו להבחין בין אסטרטגיה פרסומית ושיווקית לבין אסטרגיה ארגונית. יותר מכך, למעשה לקדימה וגם לכל המפלגות בישראל אין כל אסטרטגיה ארגונית ואל החלל החסר הזה נכנסים מכשפי הפרסום למיניהם. כך אנו מפקירים את גורלנו בידיהם של קוסמים למיניהם. איך קדימה תמכור את עצמה לציבור הרחב כאשר לה עצמה אין זהות ברורה והיא חסרה את מכלול המרכיבים האסטרטגיים שלה.

אם אין לקדימה סיפור טוב (נארטיב) אותו היא יכולה לספר לציבור הרחב וגם לא מסר של שליחות (אתוס) מגייס ומלכד מה יואילו לנו תעלולי הפרסומאים מלבד עבודה בעיניים. חמור מכך, הפוליטיקאים מרבים לדבר על טובת המדינה ולשם כך הם מחריבים את המערכת הפוליטית יום יום. אם שיווקה של ציפי ליבני וקדימה היא עניין הדומה לפרסום ולסידור מצעים במיטה (כדברי ראובן אדלר) אז אולי, כך נדמה לפוליטיקאים, אפשר לחיות עם זה בשלום, אך זה בודאי איננו טובת המדינה. מערכת פוליטית המתנהלת באופן כושל כל כך איננה דבר שהוא בבחינת טובת המדינה והגיע הזמן שנבין זאת.

ועדת ביקורת היא דבר חשוב ביותר בכל ארגון אך ועדה שכזו לא באה במקום שימת דגש על מקצוענות במכלול דרכי התנהלותן של המפלגות בישראל. כיום בישראל המפלגות אפילו אינן מכירות בעצמן כארגונים לכל עניין ודבר. הן לוקות באפס חוכמה ארגונית ובכלום מחוכמת הניהול וההתנהלות והדוגמה של תקציבי הפרסום היא רק אחת מני רבות למצב עניינים זה.

סעיף נוסף בתקציבה של קדימה, המעורר מחלוקת רבה בין חבריה, הוא ההשקעה הנרחבת והבלתי מבוקרת ובלתי מקצועית באתר האינטרנט הרשמי של המפלגה. 'שם למעלה' החליטו ואיש מביננו אינו קם ושואל מהי מידת היעילות והאפקטיביות של השימוש באתר הזה? האם ניתן לעשות את הדברים אחרת? כך גם בסעיף זה הכספים ממשיכם לזרום ללא בקרה וללא פיקוח וללא  שימוש הולם בתפוקות מקצועיות כלשהן - דברים שמבחינה ציבורית גובלים בהפקרות.

דוגמה נוספת וחשובה לא פחות היא עניין הפריסה של בתי קדימה במרחבי הארץ. גם בזאת כבר עסקתי ופרסמתי דברים לפני זמן רב. חשוב שנבין כאן כולנו כי התייחסות רצינית לדבר זה חייבת להגזר מתפיסת הפעלה נרחבת של המפלגה שעליה עצמה להגזר מיסודותיה האסטרטגיים של המפלגה שבעת הזאת היא חסרה אותם והם אינם קיימים כלל. בהחלט יש לעשות כאן בדק בית וחשיבה מסודרת, אך סגירת בתי קדימה הנובעת ממחדלים התנהלותיים של המפלגה שיצרו חור גדול בתקציבה היא בהחלט שערורייתית.

כולנו בימים אלה בקדימה מדברים על המועצה שלה. אז אומר כאן את הדברים הבאים: מועצת קדימה חייבת להיות גוף המתכנס פעמיים שלוש בשנה ולא יותר. עליה לעסוק רק בשאלותיה הגדולות של המפלגה. הגיע הזמן להקים בקדימה מזכירות שבדומה לעבודת הדירקטוריונים בחברות הציבוריות תהיה אחראית לפעילותה השוטפת התקינה של המפלגה. על המזכירות להקים בתוכה ועדת השקעות מקצועית שכל הוצאה הגדולה מסכום שנקבע מחייבת את בדיקתה של הועדה ואת אישורה. גוף זה יוכל גם להסתייע בייעוץ חיצוני של גורמים מקצועיים שונים כנדרש. רק ככה נתחיל להטמיעה אל תוככי המפלגות בישראל תשומות ניהוליות שיבטיחו את התנהלותן הראויה והאפקטיבית וישימו קץ להיותן לטיפונדיות של הפוליטיקאים הנבחרים אשר בינן לבין חיים דמוקרטיים אמיתיים אין ולא כלום.